פעם שרתי על נסיכות פופ וסוכריות. עכשיו אני שרה על השפיות שהתנפצה

מה נשתנה הלילה הזה, וכל הלילות, מאז 7 באוקטובר?

שבכל לילה, אחרי שהילדים הולכים לישון, חן רוצה שנראה משהו בטלוויזיה, אבל אני לא יכולה. אפילו לא משהו טיפשי ואסקפיסטי, כי אולי גם שם מישהו יהיה חולה, מישהו ימות, למישהי האקס ישבור את הלב. ואין לי אפילו מילימטר בלב שיכול להכיל צער, כאב. כלום.

שבכל נסיעה על האופניים, אני מסתכלת לאנשים בעיניים ושואלת את עצמי אם גם הם עצובים, או שזו רק אני.

מה נשתנה בחצי שנה? כל הטורים, כל הסיפורים | פרויקט מיוחד

שבכל הזדמנות אני חופרת לילדות שלי על מעמד האישה, וכמה הן חזקות, וכמה חשוב שיביעו את דעתן. כי אז, בחודשים שלפני 7 באוקטובר, היו נשים שדיברו, שניסו להתריע, אבל לא הקשיבו להן.

שבכל השנים כעסתי על ההורים שלי שעטפו אותי בצמר גפן ולא סיפרו לי על סבתא שחולה, או על פיגוע שאירע. והיום אני מוכנה לקנות את כל הצמר גפן בעולם כדי לחסוך מהילדים שלי את האמת על מה שקרה וקורה כאן.

שבכל השנים שנאתי לרוץ, ועכשיו אני רצה. רצה בשמחה, כי זה הזמן החופשי שלי להיות עצובה. אפילו לבכות אם בא לי, בלי להסביר ובלי להסתיר.

חג שכמוהו לא ידענו: כך נחגוג את פסח 2024

מה נשתנה בחצי שנה: פרויקט מיוחד בוואלה

היו לי הבטחות לעצמי, המלחמה גרמה לי להפר אותן: מה נשתנה אצל יובל דיין?

יצאתי מהממ"ד עם הילדים - ונחרדתי: מה נשתנה אצל עמית פרקש?

שבכל השנים שרתי על סוכריות וצ'יל ונסיכות פופ, ועכשיו אני שרה מילים כמו "השפיות פירורים אין לאן לברוח".

שבכל השנים קניתי תפוחים לפי הברק המפתה הזה שלהם כשהם מסודרים יפה בסופר. היום אני קונה אותם רק אם הם כחול לבן.

שבכל השנים רציתי להיות בפסח בתאילנד, השנה פחות. העולם, שם בחוץ, הוא מטומטם לגמרי. לא בא לי עליו. רוצה להיות כאן.

שבכל השנים, כשהגיע האביב, נחתה עלי אופטימיות. השנה יותר קשה, אבל אני לא מוותרת. יהיה פה טוב, חייב להיות.

מה נשתנה בחצי שנה? כל הטורים, כל הסיפורים | פרויקט מיוחד

2024-04-22T00:00:17Z dg43tfdfdgfd