סדר האחדות: מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?

חייב אדם להיות באחדות, לראות עצמו שותף לזיכרון הנופלים, ושותף לתחושות משפחות החטופים, שכן הלילה הזה לא כולנו מסובין. כפי שאויבינו לא הבדילו בינינו, אסור שנבדיל גם אנחנו | טור מיוחד מאת שני אביגל, שבנה עידו ז"ל נהרג בשנת 2021 מפגיעת רקטה בביתו בשדרות

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?

שבכל הלילות, אנו, כמשפחה שכולה,

חווים רגשות של כאב פיזי ורגשי

מניחים את הראש על הכר, מתבוננים בתמונות שעולות ברקע,

מנסים להיזכר בקול ובריח שלו, חוששים שמא אלו ייעלמו.

והלילה הזה עולים גם רגשות אחרים,

שהחיים הממשיכים מזמנים לנו.

רגשות של שמחה מהולה בעצב,

של געגוע עטוף בזיכרון,

של ייאוש עטוף בתקווה.

החג הגיע,

כולם ניקו את הבית,

ואנחנו, כמדי שבוע, מנגבים את האבק מהתמונות.

כולם מסדרים את ארונות הבגדים,

ואנחנו מסדרים את המגירה שבה מוחבאת החולצה האחרונה שלבש,

זו שכבר נדף ממנה הריח שלו.

כולם קונים בגדים חדשים,

ואנו מתבוננים שוב בתמונות הסדר הישנות, 

עם הבגדים החדשים שלבש,

לוגמים עוד שנייה של זיכרון.

לו רק היה ניתן לבער את הקושי מתוכנו,

שכן הוא שוכן לו בלב ומתפשט לכל חלקי הגוף.

לעיתים משתק, ולעיתים מאפשר לנו לנשום.

ליל הסדר מביא מורכבות למשפחות השכולות,

אלו הוותיקות ובעיקר לאלו החדשות

שחוגגות לראשונה ללא האהובים שלהן.

והשנה, גם משפחות החטופים והפצועים.

חג שבו מתכנסים המשפחה והאורחים,

עוטים חיוך, עטופים בבגדים לבנים.

כמעט כמונו,

אך בתוכנו סערה בגוונים של אפור ושחור משתוללת,

מנסה לפרוץ החוצה אך נתקלת בחומת השמחה המוצפת בחדר.

כך היא מודחקת ומושהית, מחכה לרגע המתאים שבו תוכל לפרוץ החוצה.

ערב החג יחול במוקדים שונים בעזה ובגבול הצפון,

לוחמים אשר חודשים רבים וארוכים מסכנים את חייהם עבורנו,

יחגגו השנה את הסדר רחוק מן הבית.

למען שתהיה לנו מדינה

בה כל אזרחיה בשלום בביתם.

בברכת הקדש בהגדה נתבונן בערכים החשובים לנו,

שהרי חיי אדם הם הערך המקודש מכל,

ועדיין יש לנו 133 חטופים אצל אויבינו.

לצידם נפלו ונרצחו כל כך הרבה גיבורים ואזרחים תמימים,

כמו בני, עידו אביגל בן החמש, שנרצח במבצע "שומר חומות".

בני אדם שרק רצו לחיות ולשמוח או להגן על המולדת.

ואולי כאזרחים נצליח לשמר את ערך האחדות.

"ואהבת לרעך כמוך", גם או בעיקר אם הוא לא כמוך.

הדתי לצד החילוני, השמאלני לצד הימני.

מדמיינת את החטופים ואת החיילים בחזית שואבים כוחות

מהאחדות שלנו כעם ישראל, 

יודעים שאנחנו שם מתפללים לשובם בשלום. 

הרי "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו" 

ולכן חייב אדם להיות באחדות,

לראות עצמו שותף לזיכרון הנופלים, 

ושותף לתחושות משפחות החטופים,

שכן הלילה הזה לא כולנו מסובין.

כפי שאויבינו לא הבדילו בינינו, אסור שנבדיל גם אנחנו!

2024-04-21T21:36:37Z dg43tfdfdgfd